פתיחתו של מזמור זה משמשת כשער מוזיקלי ורעיוני לתפילה עמוקה. המזמור עצמו בנוי בשני שלבים: החלק הראשון משמש כהקדמה המכינה את הלב ומגדירה את מהות התפילה לה', והחלק השני כולל את הבקשה המעשית להנחיה בדרך צדק ולהצלה מאויבים [מלבי"ם].
הרקע למזמור עוסק במאבקו של דוד בשונאיו. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהתפילה מכוונת נגד אויבים מבית, בתוך עם ישראל, אשר התנכלו לדוד וביקשו להעביר ממנו את המלכות, כדוגמת אבשלום, או אישים ספציפיים כדואג ואחיתופל [רד"ק, מאירי]. מנגד, יש הרואים בכך תפילה לאומית שאומר דוד בעבור כלל ישראל, כנגד צבאות זרים הבאים עליהם למלחמה [רש"י].
המילה אֶל מתפרשת כאן במשמעות של "עַל", תופעה דקדוקית מצויה של חילוף אותיות [אבן עזרא].
עיקר הדיון נסוב סביב משמעות המילה הַנְּחִילוֹת. הפרשנים מסכימים כי מדובר בשם של כלי נגינה או בלחן עתיק שלפיו הושר המזמור [רש"י, ביאור שטיינזלץ, מאירי]. מקור השם נגזר מהמילה "נחיל", שכן מדובר בכלי המפיק צלילים תכופים ומהירים, שקולו מזכיר זמזום או שריקה של נחיל דבורים [רד"ק, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ, מאירי]. דעה אחרת מציעה כי זהו פשוט משפט הפתיחה של פיוט מוכר שעל פיו הותאם הלחן [אבן עזרא].
מעבר להקשר המוזיקלי, ישנה גישה הקושרת את המילה לתוכן המזמור עצמו. לפי פירוש זה, המילה מתארת גדודים וגיסות של אויבים המסתערים על ישראל כנחיל [רש"י]. בנוסף, קיימת דעה הקושרת את המילה לשורש נ.ח.ל (נחלה), אם כי פרשנים אחרים דוחים אפשרות זו בטענה שאינה תואמת את חוקי הלשון או את נושא המזמור [רש"י, אבן עזרא].