תהלים, פרק נ״ט, פסוק ד׳

סכנה קיומית מאיימת על חיי המשורר מצד רודפים אשר אָרְבוּ לְנַפְשִׁי. הוא מתאר כיצד אנשים חזקים ואכזרים, המכונים עַזִּים, מתקבצים נגדו למלחמה או אף חונים סביב ביתו כדי לעקוב אחר צעדיו, כאשר הם יָגוּרוּ עָלַי. רדיפה זו נובעת משנאה אכזרית בלבד ולא מעוול שעשה להם, והוא מדגיש כי הדבר קורה לֹא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי, כלומר ללא כל פשע חמור או חטא קל מצדו. לבסוף הוא פונה אל יְהֹוָה כעד לחפותו, וטוען כלפי שמיים כי לא מרד במכוון, וכי ה' ברחמיו לא היה משלח בו אויבים כה קשים רק בגלל חטא בשוגג.