בניגוד לאויביו, המשורר בוחר להקדיש את תחילת יומו להודיה ומצהיר וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ, כדי לפרסם את כוחו של ה'. הוא מבטיח וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, כשבח תמידי מדי יום או כהודיה על בוקר ההצלה המסוים שבו תכננו רודפיו להמיתו. סיבת השירה היא כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי, שכן ה' שמע לתפילתו והגן עליו, והיה לו למקום מחסה וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי, כפי שאדם בורח אל אוהבו. יכולת זו להימלט ולסגת אינה מעידה על חולשה, אלא היא תוצאה של סיוע אלוהי וגבורה של איפוק, שאפשרו לו לברוח בהצלחה ולמנוע שפיכות דמים.
תהלים, פרק נ״ט, פסוק י״ז
וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בְּי֣וֹם צַר־לִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.