אויבי המשורר נמשלים לכלבים משוטטים בחסות החשיכה, בדימוי המבטא את רדיפתם הזדונית או את העונש שיוטל עליהם. לפי ההבנה הראשונה, לאחר שדיברו סרה במהלך היום, וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב כדי לארוב למשורר, וכאשר יגלו שנמלט, יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וינהמו מתסכול, וִיסוֹבְבוּ עִיר בניסיון למצוא את מקום מסתורו. עם זאת, תיאור זה משמש גם כקללה של מידה כנגד מידה כלפי אותם רשעים. בעתיד הם ישובו אל העיר בעוני מרוד, יבכו וינבחו מתוך רעב כבד המונע שינה מעיניהם, וינועו ברחובות בחיפוש נואש אחר פת לחם.
תהלים, פרק נ״ט, פסוק ט״ו
וְיָשֻׁ֣בוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבְבוּ עִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.