קרה לכם פעם שהייתם ממש חלשים או חולים, ואולי אפילו פחדתם מאוד, אבל אז פתאום הרגשתם שאתם מתחזקים ומפתיעים את כולם? בדיוק את התחושה הזו מתאר כאן המשורר. אחרי תקופה קשה של ייאוש ופחד, מגיעה נקודת מפנה של תקווה גדולה. הוא ממש יכול לדמיין איך הוא עומד להבריא, ואיך זה ישפיע על האויבים שלו שחיכו לחולשתו וקיוו שלא יצליח לקום. כשהם יראו אותו פתאום בריא ומצליח, הם יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ. כלומר, הם יתאכזבו עמוקות ויהיו בהלם מוחלט, כאילו הם רואים משהו שפשוט לא יכול להיות. הבהלה הגדולה שלהם תבוא במקום הבהלה שהייתה למשורר עצמו כשהיה חולה. אבל אז קורה משהו מיוחד ומרגש שמוסבר במילים יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע. האויבים יתחרטו על מה שעשו, יחזרו בהם מהמחשבות הרעות ויבואו להתפייס. הבושה שלהם תימשך רק רָגַע אחד קצר. למה? כי המשורר יסלח להם מיד ויקבל אותם באהבה, בלי להזכיר להם את המעשים הרעים שעשו בעבר, כדי שהם לא ימשיכו להתבייש.
תהלים, פרק ו׳, פסוק י״א
יֵבֹ֤שׁוּ ׀ וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כׇּל־אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.