תהלים, פרק ו׳, פסוק ד׳

Psalms 6:4Sefaria

וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד (ואת) [וְאַתָּ֥ה] יְ֝הֹוָ֗ה עַד־מָתָֽי׃

קרה לכם פעם שהייתם חולים מאוד, והרגשתם שלא רק הגוף כואב, אלא גם הלב מלא בדאגה עמוקה? כשדוד המלך נמצא בצרה ובמחלה, הוא מתאר בדיוק את ההרגשה הזו. במילים וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, הוא מסביר שהנפש שלו, החלק הפנימי והרוחני שבו, מפוחדת ודואגת. הפחד הזה חזק אפילו יותר מהכאב של הגוף עצמו, כי הנפש חוששת שהיא לא תספיק להשלים את התפקיד הטוב שלה בעולם. מתוך הדאגה הזו פורצת תפילה של בקשת עזרה: וְאַתָּה ה' עַד מָתָי. זוהי קריאה של אדם שמרגיש שאין לו יותר כוח לסבול, והוא פונה אל ה' בשאלה: עד מתי אשאר חולה? מתי כבר תשלח לי רפואה? הוא בעצם מבקש מה' שיראה את הצער שלו, יעצור את הכאב, וייתן לו את האפשרות לחזור ולהיות בריא כדי להמשיך במשימה שלו בעולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.