מתוך ההכרה בשליטתו המוחלטת של ה' בעולם, מופנית אליו תחינה להתערב ולפעול נגד המבזים את כבודו. הבקשה זְכׇר־זֹאת קוראת לה' לזכור כל אוֹיֵב אשר חֵרֵף אותו ולהושיע את ישראל מידו, בין אם החירוף מתבטא בהשמדת העם, בכפירה בכוחו של ה', או בייחוס הנהגת העולם לטבע עיוור. סיום הפסוק, וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ, חוזר על הרעיון במילים אחרות ומתאר כיצד אותו אויב ביזה וזלזל בשמו של ה'. לעומת זאת, יש המפרשים כי המילה זְכׇר אינה פנייה לה' כלל, אלא אזהרה ישירה המופנית אל האויב עצמו.
תהלים, פרק ע״ד, פסוק י״ח
זְכׇר־זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהֹוָ֑ה וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.