צֹרְרֶיךָ, האויבים, שָׁאֲגוּ קולות שמחה וניצחון בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, בתוך בית המקדש המשמש כמקום התכנסות לעם ולמפגש עם ה'. כחלק מהשפלת קודשי ישראל הם שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת והציבו את דגליהם במקדש כסמל לעליונותם. ניצחון זה גם גרם להם להתגאות כי אותות הקסם והניחוש שערכו לפני המלחמה התבררו, לפחות בדמיונם, כאותות אמת שיש בהם ממש. בנוסף, שתיקת ה' אל מול מעשיהם החמורים נתפסה בעיניהם כאות לחולשתו כביכול, עד כדי אשליה שניצחו את ה' עצמו.
תהלים, פרק ע״ד, פסוק ד׳
שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.