בקשה משולשת מופנית אל ה' לזכור את הקשר ההיסטורי עם עם ישראל ועם מקום המקדש. תחילה מובעת התחינה זְכֹר עֲדָתְךָ שאותה קָנִיתָ קֶּדֶם, בין אם מדובר בבחירת העם עוד מימי האבות ואף בטרם בריאת העולם, ובין אם בפדייתם הממשית מעבדות מצרים. בנוסף נזכר כיצד גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, שכן ישראל הם קניינו הנצחי של ה' העובר מדור לדור, וכשם שגאל אותם בעבר כך מתבקש שיגאלם מגלויותיהם. לבסוף מופנית הבקשה כלפי הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ, המקום המוכר שאליו נועדה הגאולה מלכתחילה; העובדה שהשכינה לא עזבה את ההר גם לאחר החורבן, מעוררת תקווה שה' ישמור על עמו וישיבם לארצם.
תהלים, פרק ע״ד, פסוק ב׳
זְכֹ֤ר עֲדָתְךָ֨ ׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ הַר־צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה ׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.