דוד שרוי בצער ובתוגה ומבקש מה' שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ, תפילה הכוללת גם בקשה להישמר מחטא של פגיעה באנשי שאול, שכן חטא כזה ימלא את נפשו בעצבות. הוא נשען על ה' כמקור תקוותו היחיד ומצהיר כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא. ביטוי זה מתאר את הפניית הלב והתחנונים אל ה' כדי להטיל עליו את המשא, ובמקביל מסמל את הגשת הנפש אליו כמנחה וכקורבן. משום כך, דוד שואף לשמור על נפשו נקייה מפגם, כדי שיוכל להרים אותה אל ה' כראוי.
תהלים, פרק פ״ו, פסוק ד׳
שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.