שיר השירים, פרק ז׳, פסוק י״ב

Song of Songs 7:12Sefaria

לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃

קרה לכם פעם שהייתם במקום ממש רועש ועמוס באנשים, וכל מה שרציתם זה ללכת למקום שקט ורגוע עם חבר קרוב כדי להיות קצת לבד? בשיר השירים אנחנו מוצאים בקשה דומה ומיוחדת של עם ישראל אל ה׳. עם ישראל מבקש מה׳ לצאת מתוך הערים הגדולות והסואנות אל המרחבים הפתוחים והשקטים. המילה לכה היא מילת זירוז, כמו להגיד בוא נצא עכשיו. הבקשה היא לצאת אל השדה, ושם נלינה, כלומר נישאר לישון את שנת הלילה, בכפרים, שהם מקומות יישוב קטנים.


למה דווקא שם? לפעמים בערים הגדולות אנשים עלולים לעשות מעשים פחות טובים. לכן עם ישראל מבקש מה׳ שלא יסתכל על מה שקורה בעיר, אלא ייצא אל השדות והכפרים. שם נמצאים האנשים הפשוטים, בעלי המלאכה שעובדים קשה, ותלמידי החכמים שלומדים תורה אפילו שאין להם הרבה כסף. עם ישראל מבקש מה׳ להסתכל על האנשים הטובים והפשוטים האלה, להעניק להם תשומת לב, ולראות כמה יופי ורצון טוב יש בהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.