רגע השיא של האהבה מתגלה לאחר ציפייה ארוכה, כאשר הַדּוּדָאִים, צמחים דמויי אדם, פורחים ומפיצים ריח טוב המסמל את רצון העם לשוב ולהתקרב לה'. וְעַל פְּתָחֵינוּ ממתינים מְגָדִים, שהם פירות משובחים ומתוקים המייצגים את שפע הזכויות הנאגרות בבתי המדרשות, תוך אזהרה ממצוות הנעשות באופן חיצוני בלבד. כנסת ישראל מתפארת בשילוב של חֲדָשִׁים יחד עם יְשָׁנִים, חיבור בין התורה הקדומה וזכויות האבות לבין תקנות החכמים ומעשי הדור הנוכחי. לבסוף היא מצהירה כי את העיקר צָפַנְתִּי, כלומר הטמנתי והסתרתי בליבי מתוך אהבה טהורה לה' בלבד. בתגובה למסירות פנימית זו, ה' מבטיח מידה כנגד מידה לצפון עבור עמו שכר נצחי לעתיד לבוא.
שיר השירים, פרק ז׳, פסוק י״ד
הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙ כׇּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.