שיר השירים, פרק ח׳, פסוק ט׳

יצא לכם פעם להרגיש שכולם מסביב עושים משהו לא טוב, והייתם צריכים להחליט אם להצטרף אליהם או להישאר נאמנים למה שנכון? המשל הזה שואל בדיוק את השאלה הזו, ומשווה את עם ישראל לשני סוגים של מבנים. מצד אחד, אִם חוֹמָה הִיא, כלומר אם נהיה חזקים ויציבים כמו חומה שלא זזה ממקומה. זה אומר שנישאר נאמנים לה' ולא ניגרר אחרי מעשים רעים של אחרים. אם נבחר להיות חזקים כאלה, ההבטחה היא שנִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף. טירה היא ארמון מפואר, וכסף הוא חומר חזק שנשאר מבריק ולא נרקב לעולם. כלומר, ה' יעניק לנו שכר נצחי וגדול, יגן עלינו לתמיד ויבנה לנו את בית המקדש. לעומת זאת, וְאִם דֶּלֶת הִיא, דלת היא משהו שנפתח בקלות לכל אחד. זהו מצב של חולשה, שבו אנחנו משנים את דעתנו מהר ומוותרים על האמונה שלנו. אם נהיה חלשים ומתנדנדים כמו דלת, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז. לוח ארז הוא קרש עשוי מעץ. בניגוד לכסף שנשאר לנצח, עץ הוא חומר שעם הזמן מתקלקל ונהרס. המשמעות היא שההגנה שנקבל תהיה רק זמנית, ולא חזקה וקבועה כמו ארמון של כסף.