יצא לכם פעם לדמיין חלקה ענקית של אדמה, מלאה בענבים מתוקים וטעימים, ולחשוב כמה שווה מקום כזה?
למלך לִשְׁלֹמֹה היה כרם עצום ומפואר בדיוק כזה. הכרם הזה היה ממוקם בְּבַעַל הָמוֹן, שזהו אזור מישור גדול מאוד שגרים בו המון אנשים. בגלל שהכרם היה כל כך גדול, המלך לא יכול היה לשמור עליו בעצמו. לכן הוא נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, כלומר לשומרים מיוחדים שעבדו שם, שמרו על הענבים ודאגו לטפל בהם. כל שומר כזה עבד קשה והצליח להרוויח מהיבול המון כסף למלך, סכום עצום של אֶלֶף כָּסֶף.
אבל כאן מגיע הרעיון המיוחד של הסיפור. האהובה מסתכלת על הכרם העשיר של המלך שלמה ומסבירה משהו חשוב. המלך אולי צריך שומרים ומחפש להרוויח המון כסף מהכרם שלו, אבל אהבה אמיתית אי אפשר למדוד בכסף. היא מעניקה את האהבה שלה לגמרי בחינם, מכל הלב, בלי שומרים ובלי לחפש רווחים.