תארו לעצמכם שאתם נמצאים בטעות בצד של האויב בזמן מלחמה גדולה, ולא יכולים לעזור לחברים שלכם. זה בדיוק מה שקורה בזמן המצור על ירושלים. שרי העם, שנקראים בפסוק אַלֻּפֵי יְהוּדָה, הוכרחו להצטרף לצבא האויב נגד הרצון שלהם. פתאום, הם רואים נס מדהים. ה' עוצר את האויבים שמסביבם, אבל השרים של יהודה נשארים שלמים ובריאים. ברגע הזה הם מבינים שהם ניצלו לא בגלל שהם גיבורים, אלא בזכות השגחה מיוחדת מה'. אז הם אומרים בלב שלהם: אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם. המילה אַמְצָה פירושה כוח ואומץ. השרים מבינים שהאנשים שנמצאים בתוך ירושלים יודעים שהם נתקעו במחנה האויב, ולכן הם התפללו עליהם תפילה כל כך חזקה. כל שר מרגיש שהתפילה של תושבי ירושלים היא הכוח המיוחד ששמר עליו והציל אותו.
זכריה, פרק י״ב, פסוק ה׳
וְאָ֥מְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם בַּיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.