יצא לכם פעם להרגיש פתאום רצון חזק לעשות משהו טוב, ממש מכל הלב? תארו לעצמכם שיום אחד כל עם ישראל ירגיש רצון כזה בדיוק להתפלל ולהתקרב אל ה'. ה' מבטיח לעזור לנו להרגיש כך, והוא ייתן לכולנו ביחד, גם לבֵּית דָּוִיד שמסמל את שבט יהודה, וגם ליוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם שמסמל את כל שאר השבטים, מתנה מיוחדת. הוא קורא למתנה הזו רוּחַ, כלומר רצון פנימי עמוק לבקש רחמים ולהתפלל. בזכות התפילות האלה, ה' יקבל אותנו באהבה.
אבל בתוך התקופה המיוחדת הזו, יקרה גם משהו עצוב מאוד שיזעזע את העם. כולם יביטו אל ה' בתדהמה בגלל מנהיג חשוב שייפגע במלחמה. המילה דָּקָרוּ מתארת פגיעה של חרב. רוב המפרשים מסבירים שהכוונה היא למנהיג שנקרא 'משיח בן יוסף', שיילחם למען עם ישראל אך ייפול בקרב. כשהעם יראה את זה, הם יבינו שהמנהיג הזה נפגע בגלל החטאים של אותו דור. ההבנה הזו תגרום להם לעשות תשובה שלמה באמת.
הצער על אותו מנהיג יהיה גדול כל כך, עד שהעם יבכה בכי רב. המילה וְהָמֵר מתארת בכי שמגיע מתוך לב מריר וכואב. הצער הזה משול לשני דברים: אבל על בן יָחִיד, כי העם ירגיש שאין מי שיכול להחליף אותו, ואבל על בן בְּכוֹר. גם בשלב מאוחר יותר, כשתגיע הגאולה השלמה והשמחה תחזור, העם עדיין יזכור אותו ויבכה עליו כמו על בן בכור, משום שהוא היה הראשון שניסה להושיע אותם, ואת המקום המיוחד שלו אי אפשר לשכוח.