זכריה, פרק י״ב, פסוק ב׳

נסו לחשוב על רגע בעתיד שבו צבאות עצומים מכל העולם יחליטו להתאחד רק כדי לנסות לכבוש את ירושלים. ה' מבטיח שהעיר שלנו לא תיכנע להם, אלא תהפוך עבורם לסַף רַעַל. המילה סַף מתארת קערה או כוס, והמילה רַעַל מתארת משקה מר שגורם לחולשה ולרעידות. ה' בעצם מסביר שכל צבא שינסה לתקוף את העיר, ירגיש כאילו שתה מהכוס הזו, יאבד את כל כוחו ויובס. למרות ההבטחה הזו, תחילת המערכה תהיה לא פשוטה. כאשר נאמר וְגַם עַל יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלִָם, הכוונה היא שצבאות האויב בדרכם לירושלים יעברו קודם דרך ערי יהודה. הם יתפסו את התושבים ויכריחו אותם, בניגוד מוחלט לרצונם, לעזור להם להקיף את ירושלים במצור. המצב הזה יגרום לאנשי יהודה צער רב מאוד, כי הם ייאלצו לעמוד מול האחים שלהם שנמצאים בתוך העיר, מבלי שירצו לפגוע בהם כלל.