זכריה, פרק י״ב, פסוק ג׳

Zechariah 12:3Sefaria

וְהָיָ֣ה בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרוּשָׁלַ֜͏ִם אֶ֤בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים כׇּל־עֹמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יהָ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

יצא לכם פעם לנסות להרים חפץ כל כך כבד, שברגע שניסיתם להרים אותו הוא פשוט נפל עליכם בחזרה ופגע בכם? זה בדיוק הדימוי שמתאר מה יקרה באחרית הימים למי שינסה לפגוע בירושלים. ה׳ קורא לירושלים אֶבֶן מַעֲמָסָה, כלומר אבן שמהווה משא כבד מאוד שאי אפשר לשאת. בדיוק כמו אנשים שמנסים לבחון את הכוח שלהם ומרימים אבן עצומה שנופלת עליהם, כך יקרה לאויבים. נאמר כָּל עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ, כלומר כל מי שיעמיס על עצמו את האבן וינסה להרים אותה, יקבל שריטות עמוקות וייפצע. הכוונה היא לכל צבא שינסה להילחם נגד ירושלים ולשלוט בה. המאמץ שלהם לפגוע בעיר רק יגרום להם נזק כבד, והם יפלו. לקראת הסוף נאמר וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כלומר עמים רבים יתקבצו מסביב לירושלים כדי לנסות לסלק אותה, אבל האסיפה הזו רק תביא למפלה שלהם, ושם הם ימצאו את סופם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.