זכריה, פרק י״ג, פסוק ו׳

כאשר נביא השקר לשעבר מנסה לטעון שהוא חקלאי פשוט, הוא נשאל מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ, כלומר מה פשר הצלקות שעל גבו או בין זרועותיו. פציעות אלו, שנוצרו מהלקאה עצמית כדי להשרות רוח נבואה או ממכות שספג מהוריו כדי לייסרו, מסגירות אותו ומעוררות חשד שמא הוא עדיין עובד אלילים. בתשובתו אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי, הנביא יכול להמשיך בשקריו ולתרץ שהוכה על ידי משפחתו וידידיו כי היה נער פרחח שסירב לעבוד. לחלופין, תשובה זו מהווה וידוי שבו הוא מודה בחרטה שאלו צלקות מבתי האלילים, או עדות לכפרה על פיה מדובר במלקות שקיבל בבית הדין שהוכיח אותו באהבה והחזירו לדרך ה'.