בחזון מתרחש מפגש בין שני שליחים שמימיים, כאשר הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, שהוא המלאך המלווה את הנביא או המלאך האוחז בחבל המידה, יֹצֵא מבין עצי ההדס. הוא ניגש לברר את פשר חזון מדידת ירושלים, מתוך חשש שעצם המדידה רומזת שגבולות העיר יישארו מצומצמים גם בעתיד. בתגובה לכך, שליח חדש מאת ה' מתגלה וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ כדי להסביר את המשמעות האמיתית של המעשה. המלאך השני מעביר את דברו למלאך הראשון כדי שזה ימסור לנביא את הבשורה: ירושלים תתרחב מעבר למידותיה ותהפוך לעיר פתוחה ובטוחה, המלאה בהמוני תושבים ואינה זקוקה לחומות.
זכריה, פרק ב׳, פסוק ז׳
וְהִנֵּ֗ה הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י יֹצֵ֑א וּמַלְאָ֣ךְ אַחֵ֔ר יֹצֵ֖א לִקְרָאתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.