קריאה אלוהית דחופה מופנית אל הגולים לשוב למולדתם, כאשר ההכרזה הכפולה הוֹי הוֹי נועדה לדרבן אותם, והציווי וְנֻסוּ אינו מתאר בריחה מסכנה אלא זירוז לצאת לדרך במהירות. הקריאה לצאת מֵאֶרֶץ צָפוֹן מאיצה ביהודים שנותרו בבבל לשוב ולסייע בבניין הבית השני, או לחלופין מופנית אל עשרת השבטים שגלו לאשור לקראת הגאולה העתידית. ה' מתאר את פיזור העם ומציין כי פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם לקצוות ולפאות העולם המנותקים זה מזה כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, מרחק עצום המחייב להזדרז בשיבה, אף שיש המסבירים שבשל פיזור זה נקראים כעת רק גולי בבל. לצד תיאור המרחק הגיאוגרפי, הדימוי לרוחות השמים מלמד גם על נחיצותו של העם, שכן כשם שהעולם אינו יכול להתקיים ללא רוחות, כך אינו יכול להתקיים ללא ישראל.
זכריה, פרק ב׳, פסוק י׳
ה֣וֹי ה֗וֹי וְנֻ֛סוּ מֵאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֠י כְּאַרְבַּ֞ע רוּח֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם פֵּרַ֥שְׂתִּי אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.