בגאולה העתידית יתקבע הקשר הנצחי בין ה' לעמו, והם ישובו אל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ מבלי לגלות ממנה לעולם. המילים וְנָחַל יְהֹוָה אֶת־יְהוּדָה מתארות את הבטחת ה' לקחת אליו את השבט המרכזי כנחלה, או את פעולתו להנחיל ליהודה את חֶלְקוֹ החדש וההוגן בארץ, לאחר שה' יירש בעצמו את נחלתם ההיסטורית לשם הקמת המקדש. במקביל, ה' ישיב את שכינתו וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם שוב ומחדש. כתוצאה מכך ישתנה מעמדה של העיר, והיא תוקדש כולה לה' במקום להיות נחלה בלעדית של שבט מסוים.
זכריה, פרק ב׳, פסוק ט״ז
וְנָחַ֨ל יְהֹוָ֤ה אֶת־יְהוּדָה֙ חֶלְק֔וֹ עַ֖ל אַדְמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וּבָחַ֥ר ע֖וֹד בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.