קשר הדוק מתקיים בין ה' לעמו, ולכן הוא שולח את הנביא אַחַר כָּבוֹד כדי להשיב לישראל את כבודם האבוד ולהעניש את אויביהם, או לאחר שהעניק לנביא עצמו כוח נבואי להרגיע את הגולים. שליחות זו מופנית אל הגויים הַשֹּׁלְלִים, כלומר האומות ששדדו ובזזו את ישראל. האזהרה קובעת כי מי שפוגע בעם הרי הוא פוגע בְּבָבַת עֵינוֹ, שמשמעותה גלגל העין והאישון. דימוי זה מלמד כי הפגיעה בישראל נתפסת כפגיעה רגישה כביכול בעינו של ה' עצמו, או לחלופין, שהתוקף מביא על עצמו נזק ישיר ובלתי נמנע, בדומה לאדם המעוור את עינו שלו.
זכריה, פרק ב׳, פסוק י״ב
כִּ֣י כֹ֣ה אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ אַחַ֣ר כָּב֔וֹד שְׁלָחַ֕נִי אֶל־הַגּוֹיִ֖ם הַשֹּׁלְלִ֣ים אֶתְכֶ֑ם כִּ֚י הַנֹּגֵ֣עַ בָּכֶ֔ם נֹגֵ֖עַ בְּבָבַ֥ת עֵינֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.