זכריה, פרק ד׳, פסוק י״א

קרה לכם פעם שהבנתם חלק מחידה, אבל נשארתם עם עוד המון שאלות על השאר? זה בדיוק מה שקורה כאן לנביא זכריה. אחרי שהוא הבין שהמנורה המאירה מסמלת את עם ישראל שמצליח בזכות רוח ה' ולא בכוח פיזי, הוא פונה אל המלאך כדי להבין את שאר החידה. הוא שואל אותו מַה שְּׁנֵי הַזֵּיתִים, כי הוא רוצה לדעת למה מרמזים העצים האלה ולמה הופיעו במראה דווקא שניים ולא רק אחד. העצים האלה ממוקמים עַל יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל שְׂמֹאולָהּ, כלומר הם צומחים משני הצדדים של המנורה ומגיעים ממש עד לקערה שבראש שלה. פתאום זכריה שם לב לפרטים נוספים ומדהימים בחזיון: הוא רואה עצי זית טבעיים עם ענפים עמוסים בזיתים שצפופים יחד כמו שיבולים, אבל מחוברים אליהם צינורות עשויים מזהב. בתוך הצינורות האלה זורם שמן אל המנורה, והשמן עצמו נוצץ ונראה ממש כמו זהב נוזלי. בגלל שהמראה הזה כל כך מורכב ומיוחד, זכריה מבקש מהמלאך שיסביר לו בדיוק מה התפקיד של כל פרט ופרט.