זכריה, פרק ד׳, פסוק א׳

Zechariah 4:1Sefaria

וַיָּ֕שׇׁב הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיְעִירֵ֕נִי כְּאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־יֵע֥וֹר מִשְּׁנָתֽוֹ׃

קרה לכם פעם שראיתם משהו ממש לא מובן, ומרוב בלבול פשוט הרגשתם שאתם חייבים לעצום עיניים ולישון? זה בערך מה שקרה לנביא זכריה. אחרי שהוא ראה חזון נבואי שהוא לא הצליח להבין, הוא שקע בתרדמה עמוקה. השינה הזו הראתה שבאותו רגע דבר ה' היה מכוסה ומוסתר ממנו.


כדי שזכריה יוכל לקבל מראה נבואי חדש שיסביר לו את מה שראה קודם, המלאך היה צריך לחזור אליו. הסיבה שהמלאך היה צריך לחזור, היא שבחזון הקודם הוא בכלל לא דיבר עם הנביא. בדרך כלל, נביאים פשוט מרימים את העיניים ורואים את הנבואה בעצמם, אבל הפעם המלאך פעל בעצמו כדי להעיר את זכריה. המילה וַיְעִירֵנִי פירושה שהמלאך ממש הניע את הנביא כדי להקים אותו. בעקבות זאת, הנביא התעורר בדיוק כמו שכל אדם רגיל יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, כלומר קם מהשינה שלו, וכך הוא היה מוכן וערני לקבל את הנבואה החדשה והברורה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ג׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.