רגעי התחלה נראים לא פעם דלים וחסרי חשיבות, אך מבעד למבט האנושי המוגבל מסתתרת השגחה אלוהית רחבה המכוונת אל שלמות עתידית.
המילה בַז מתארת יחס של זלזול וביזיון [מצודת ציון, שטיינזלץ]. מבחינה דקדוקית, מילה זו מנוקדת בפתח משום שהיא נגזרת משורש בעל אותיות כפולות, ולא משורש חסר [מנחת שי]. הפרשנים נחלקו בשאלת משמעותו של לְיוֹם קְטַנּוֹת. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בתקופת ייסוד הבית השני, שנראה קטן ודל לעומת תפארתו של הבית הראשון, או בשנים שבהן הושבתה מלאכת הבנייה על ידי אויבי ישראל וההישגים היו מועטים [רש"י, רד"ק, מלבי"ם]. יש המסבירים כי מדובר בתיאור כללי של יום שגרתי שבו לא מתרחשים מאורעות גדולים [שטיינזלץ], או שהמילה קְטַנּוֹת היא תואר שהשם שלו חסר, והכוונה היא לנחמות קטנות או ישועות קטנות [אבן עזרא].
למרות הייאוש הראשוני, הפסוק מבטיח תפנית של שמחה כאשר העם יראה את הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל. אבן זו היא משקולת העשויה מבדיל או מעופרת, הקשורה לחוט ומשמשת את הבנאים והאדריכלים כדי למדוד וליישר את קירות המבנה [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, שטיינזלץ]. עצם הופעתו של זרובבל, מנהיג העם, כשבידו כלי המדידה, מסמלת לכל כי הגיעה העת לחדש את בניין המקדש [שטיינזלץ]. מעבר למשמעות ההיסטורית, יש המפרשים את המעמד כחזון לעתיד לבוא, שבו השמחה תפרוץ כאשר מלך המשיח, מזרעו של זרובבל, יחזיק במשקולת הבנאים וייסד את הבית העתידי [מצודת דוד, אברבנאל].
החלק החותם את הפסוק, שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, מציג מספר זוויות התבוננות. מבחינה היסטורית, המספר שבע רומז לשבעת ימי ייסוד המקדש בימי כורש, או לשבעה נדבכי בנייה [רש"י]. מבחינה רגשית, השמחה העתידית תהיה גדולה פי שבעה מעוצמת הצער והזלזול שאפיינו את יום הקטנות [מצודת דוד].
אולם הפירוש המרכזי קושר את המספר שבע לשבע העיניים החקוקות על אבן הראשה, המסמלות את עיני ה' [רד"ק, מלבי"ם, שטיינזלץ]. המילה מְשׁוֹטְטִים מתארת תנועה מתמדת לכל עבר [מצודת ציון]. משמעות הדבר היא שעיני ה' משגיחות באופן ישיר, נסי ופרטי על העולם כולו, מאירות אותו ושומרות על עם ישראל מפני אויביו [רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם], ויש שמוסיפים כי העיניים ישמרו על אבן הבנייה עצמה כדי שאיש לא יפיל אותה [אבן עזרא]. בעוד שהמספר שבע עשוי להיראות כרמז להנהגת הטבע על ידי שבעת כוכבי הלכת, החזון חושף כי מדובר בהשגחה אלוהית ישירה ללא מתווכים [מלבי"ם]. נוסף על כך, עיני ה' המשוטטות בארץ ראו ובחנו את זרובבל, ומצאו אותו ראוי והגון לעמוד בראש המפעל העצום הזה [רש"י].