זכריה חווה מראה פלאי ומבקש לעמוד על משמעותו העמוקה. מכיוון שהנביא מבין כי המראות שלפניו אינם חיזיון סתמי אלא מראה נבואה, הוא פונה אל המלאך המלווה אותו כדי לבקש הסבר [אבן עזרא].
המילה וָאַעַן מבטאת הרמת קול [מצודת ציון, מצודת דוד], והיא פותחת את פנייתו אל המלאך. בשאלתו מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי, זכריה מצהיר כי על אף שראה את המראה, הוא עדיין אינו מבין לפרטי פרטים לאיזו מטרה רומזים הדברים ומה משמעותם [מלבי"ם, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תמיהתו המרכזית נסובה סביב התהליך העל־טבעי שנגלה לעיניו: הוא מבקש להבין מה פשר התופעה שבה עצי הזית מוסקים את עצמם, והשמן מופק וזורם מאליו אל הגולה ומשם אל כל נרות המנורה, ללא כל מגע או מעורבות של אדם [רש"י, צאינה וראינה].