לאחר חזון קודם שבו המלאך לא דיבר עמו כלל, שקע הנביא בתרדמה המבטאת מצב שבו דבר ה' מכוסה ונעלם ממנו. משום כך, וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אל הנביא כדי להכינו לקבלת מראה חדש שיבאר את קודמו. בשונה ממראות אחרים שבהם הנביא רואה מעצמו, הפעם המלאך פועל עליו, וַיְעִירֵנִי, כלומר מקיץ ומניע אותו באופן פעיל כדי שיוכל לראות. יקיצה זו מדומה להתעוררות רגילה של כְּאִישׁ אֲשֶׁר־יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, ויש המסבירים כי היא אירעה כתוצאה ישירה מפעולת המלאך, בעוד אחרים סבורים שהנביא התעורר בלט וכאילו מעצמו. אף שהמראה כולו מתרחש ממילא בתוך חלום נבואי, תיאור השינה וההתעוררות ממחיש את שינוי המצב התודעתי ההכרחי למעבר בין החזונות.
זכריה, פרק ד׳, פסוק א׳
וַיָּ֕שׇׁב הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיְעִירֵ֕נִי כְּאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־יֵע֥וֹר מִשְּׁנָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.