זכריה, פרק ד׳, פסוק ב׳

Zechariah 4:2Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה (ויאמר) [וָאֹמַ֡ר] רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃

המלאך שואל את הנביא מָה אַתָּה רֹאֶה כדי למקד את תשומת לבו בפרטי המראה, והוא משיב וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ – מנורה העשויה מקשה אחת של זהב המבטאת שלמות והדר אלוקי. בראשה ניצבת וְגֻלָּהּ, ספל עגול המשמש כמעיין השפע המכיל את השמן, וממנו ניזונים וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ, שהם בזיכי השמן והפתילות. השמן זורם אל הנרות דרך מוּצָקוֹת, שהן צינורות, כאשר הכתוב מציין שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה צינורות – בין אם הכוונה לשבעה צינורות לכל נר ובין אם זהו סגנון מקראי של כפל לשון המתאר שבעה צינורות בלבד. זרימת שמן זו, המתרחשת מאליה ללא מגע אדם, מסמלת כי בניין המקדש והגאולה יתממשו ברוח ה' ולא בכוח אנושי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.