זכריה, פרק ה׳, פסוק י״א

Zechariah 5:11Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר וְהוּכַ֛ן וְהֻנִּ֥יחָה שָּׁ֖ם עַל־מְכֻנָתָֽהּ׃ {פ}

הרשע והקללה נעקרים מארץ ישראל ומועברים לבבל, כאשר המלאך מסביר שייעודם הוא לִבְנוֹת־לָהֿ בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. גלות זו בתוך כלי מידה מהווה עונש של מידה כנגד מידה לעם ישראל שחטא במדידת עבירות. המילה וְהֻנִּיחָה מתארת את הגולים שבתחילה הונחו בבבל בעל כורחם, אך עם הזמן בחרו להשתקע שם מרצונם והתעצלו לעלות לבניין המקדש, ולכן יישארו שם עַל־מְכֻנָתָהּ, כלומר על בסיסם ומקומם הקבוע לצמיתות. מנגד, יש הדורשים את השם שִׁנְעָר כלשון ניעור וטלטול, ומסבירים שלמרות ניסיונם של הגולים לבנות בתים, הם לעולם לא ימצאו מנוחה אמיתית אלא יגורשו ממקום למקום.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פרק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.