חיזיון נבואי זה מציג תמונה סמלית רבת עוצמה שבה החטא נלכד ונענש, תוך שימוש בולט בעקרון של מידה כנגד מידה. המלאך מסביר לנביא כי הדמות הנשית בחיזיון מסמלת את מהות הרוע. הפרשנים נחלקו לגבי משמעותה המדויקת של זֹאת הָרִשְׁעָה. יש הרואים בה התגלמות של הרשעה עצמה, של מידת הרשעים או של מחשבות הרשע שבלב [רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. אחרים ממקדים זאת בחטאים ספציפיים: גזל והונאה על ידי הקטנת מידות ומשקולות [מצודת דוד], או חטאי העבודה הזרה של עשרת השבטים [רד"ק].
המילים וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל־תּוֹךְ הָאֵיפָה מתארות פעולה אלימה. הדמות, שקודם לכן ישבה בנחת, מושלכת ונחבטת אל תוך הכלי, דבר המרמז על ייסורים ועונשים [רש"י, מצודת דוד]. רוב הפרשנים מסכימים כי השימוש דווקא ב"איפה", שהיא כלי מדידה, מסמל ענישה של "מידה כנגד מידה". הרשעים נענשים באותה המידה שבה חטאו, והרשעה עצמה היא זו שמענישה אותם מתוך כלי המידה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, רד"ק].
לאחר מכן נאמר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ, כלומר אל פתח האיפה [רד"ק]. הצירוף אֶבֶן הָעוֹפֶרֶת מוסבר בכך שמשקולות היו עשויות בדרך כלל מאבן, ולכן גם משקולת עופרת נקראת כך [מצודת דוד]. מטרת השלכת העופרת היא לכלוא, לחנוק ולהשקיע את הרשעה במקומה כדי שלא תוכל לגדול עוד [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
פעולת האטימה נועדה להשתיק את קולם של הרשעים העושקים עניים [רש"י], ולהבליע את קול הרשעה כך שתיפסק לחלוטין. ראיית העונש האלוהי וההשגחה גורמת לבני האדם יראה, ובכך נסתם פיה של הרשעה [אבן עזרא, מלבי"ם]. יש המוצאים בהשקעת הרשעה רמז לגלות ארוכה [רד"ק], או משל עמוק לביטול יצר העבודה הזרה והכפירה בה', שנכלא בכלי עופרת השואב ובולע את הקול, ובכך נקברה המינות מן העולם [מלבי"ם].