הליכתם המשותפת של שני אנשים באותה הדרך אינה אירוע מקרי, אלא תוצאה של תכנון מוקדם. הנביא משתמש בתמונה יומיומית זו כשאלת הבהרה רטורית, שנועדה להמחיש כי מאחורי אירועים הנראים לעין עומדת כוונה והכוונה נסתרת.
רוב הפרשנים מסכימים על פשט המילים, ומבארים כי המילה נועדו משמעותה קביעת זמן, הזמנה והכנה מראש. כלומר, לא ייתכן ששני אנשים זרים ייפגשו באקראי וימשיכו לצעוד יחד לאורך הדרך לאותה מטרה, אלא אם כן קבעו מראש להיפגש וללכת יחדיו [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
מתוך הבנה זו, הגישה המרכזית בקרב הפרשנים קושרת את הפסוק לשליחותו של הנביא ולתגובת העם אליו. העם דרש מהנביאים לשתוק ולחדול מנבואתם. על כך משיב הנביא באמצעות המשל: כשם ששְׁנַיִם אינם הולכים יַחְדָּו ללא תיאום מראש, כך הנביא אינו פועל על דעת עצמו ואינו בודה דברים מלבו. נבואתו נאמרת אך ורק משום שה' נגלה אליו, ציווה עליו וגילה לו את סודו. לפיכך, התגשמות דברי הנביא היא ההוכחה הברורה לכך שה' שלח אותו, ואין לעם כל זכות או יכולת לדרוש ממנו להמרות את פי ה' ולשתוק [רש"י, אבן עזרא, רד"ק].
בקו מחשבה שונה, יש המפרשים את המשל כהקדמה להבנת ההשגחה האלוהית במהלך ההיסטוריה. כאשר אומות שונות חוברות יחד כדי להילחם בישראל, אין לראות בכך צירוף מקרים. ממש כשם שהליכה משותפת מעידה על זימון מראש, כך התאגדות האויבים היא הוכחה לכך שה' הוא שזימן וקיבץ אותם כדי להעניש את העם, והדבר נובע מהשגחה מדויקת ולא ממקרה עיוור [מלבי"ם].
לעומת זאת, קיימת גישה המפרשת את הפסוק לא כמשל על נבואה או השגחה, אלא כתיאור היסטורי של המציאות הקשה שתשרור בעקבות החטאים. בגלל פחד האויב, אדם לא יעז לצאת מן העיר לבדו. אפילו שְׁנַיִם לא יצאו יַחְדָּו לדרך, אלא אם כן התארגנו והתכוננו מראש לעמוד יחד בקרב מול האויב במקרה שייתקלו בו [רד"ק, צאינה וראינה].
זווית התבוננות ייחודית משתמשת בפסוק כדי להפריך את טענותיהם של כופרים, הסבורים כי הנביאים המציאו את איומי השכר והעונש רק כדי להפחיד את ההמון ולגרום לו לחזור למוטב. הפסוק משמש הוכחה לאמיתות הנבואה: אם שני נביאים, שחיו במקומות שונים ובזמנים שונים ולא נפגשו מעולם, מוסרים את אותו מסר בדיוק אך בסגנון שונה לחלוטין, הדבר מוכיח כי דבריהם אינם שקר שתואם מראש. הרי כדי להמציא שקר משותף היו צריכים להיוועד ולהתייעץ, ומאחר שלא נועדו, ההסכמה ביניהם מוכיחה כי מקור נבואתם הוא אמת אלוהית אחת [אהבת יהונתן].