דברים, פרק י׳, פסוק כ״א

הקשר הבלעדי בין ה' לעם ישראל מושתת על ההכרה כי הוּא תְהִלָּתְךָ, ולכן ראוי להפנות את כל השבח אליו לבדו, שכן עצם היותו מנהיג המציאות מהווה את מקור הגאווה של העם והופך אותו למפואר בעיני שאר האומות. ייחוד זה נובע מכך שוְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אשר משגיח עליך באופן ישיר, מכוון את גורלך ונוקם באויביך, בניגוד לשאר העמים הנתונים לשליטת כוחות אחרים. הוכחה להשגחה זו ניכרת בניסים הגלויים אֲשֶׁר־עָשָׂה אִתְּךָ, המעידים כי ה' ממש פועל יחד עם האדם ומסייע לו להתעלות. מעשים אלו מורכבים מפעולות של חסד וישועה, המכונות אֶת־הַגְּדֹלֹת, דוגמת הפיכת שבעים נפשות לעם עצום חרף השעבוד במצרים. מנגד, הם כוללים גם וְאֶת־הַנּוֹרָאֹת, שהם המעשים החזקים והעונשים הקשים שהנחית ה' על המצרים.