הציווי וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר מחייב יחס פנימי של חמלה בלב כלפי האדם הזר והמהגר, הנמצא בעמדת חולשה ללא סביבה תומכת, מתוך הידבקות במידותיו של ה'. יחס שוויוני זה מעמיד את האנושיות מעל לכל מעמד, ומצריך סבלנות רבה לשאת את הזר באהבה גם אם הוא קשה ודורשני. הנימוק כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם מזכיר שגם בני ישראל היו תושבים ודיירים בארץ נוכריה, ומטרתו לעורר אמפתיה וענווה מתוך החוויה הקשה של הגלות. זיכרון היסטורי זה משמש כאזהרה שלא לבזות את האחר על פגם שהיה קיים בעם ישראל עצמו, וכן מעניק כוח לגלות אורך רוח כלפי זרים, ממש כשם שבני ישראל היו בעצמם קשים בעבר.
דברים, פרק י׳, פסוק י״ט
פרשת עקב
וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.