ה' מבטיח כי למרות שהלוחות השניים נחצבו בידי אדם, הוא זה שיכתוב עליהם אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים, כדי ללמד שהתורה המקורית וכל חידושיה העתידיים אינם משתנים בעקבות חטאי העם. באזכור הלוחות אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ, ה' מעניק תוקף למעשהו של משה, בין אם מתוך הסכמה בדיעבד ובין אם כציווי מראש. הציווי וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן נועד במישור המעשי להגן על הלוחות מפני שבירה נוספת בשעת כעס, ובמישור הרוחני להורות על הנחתם יחד עם שברי הלוחות הראשונים. שברים אלו הונחו בארון עץ שיצא עם העם למלחמות, ושימשו תזכורת מתמדת לחטא, לצורך בשיבה אל התורה, ולחובה לכבד תלמיד חכם ששכח את תלמודו.
דברים, פרק י׳, פסוק ב׳
פרשת עקב
וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.