הקשר בין האדם לרצון ה' הוא מעשי ומונח בהישג ידו של כל אדם, בין אם הַמִּצְוָה הַזֹּאת מתייחסת לכל התורה כולה כיחידה אחת, ובין אם היא מכוונת למצוות התשובה שתמיד אפשרית בלב ובפה. התורה מבטיחה שהדרישה לֹא נִפְלֵאת הִוא, כלומר היא אינה מכוסה בסודות נסתרים המצריכים גילויים מן השמיים, אלא מותאמת לבחירתו החופשית וליכולתו הטבעית של האדם. אף שסליחת ה' לחוטא היא בגדר פלא, הדבר אינו נפלא ממך, שכן קבלת התשובה היא טבעית ומתבקשת מאת ה' הרחמן. כמו כן, המצווה וְלֹא רְחֹקָה הִוא, ואין כל צורך לנדוד למרחקים כדי לחפש חכמים, חפצים נדירים או לחזור למקום החטא הפיזי כדי לתקנו. הדרך אל ה' אינה תלויה בנסיבות חיצוניות, אלא נטועה עמוק בתוך נפשו של האדם פנימה.
דברים, פרק ל׳, פסוק י״א
פרשת נצבים
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.