יצא לכם פעם לעבוד קשה על יצירה או מבנה מרשים, וכשסיימתם הרגשתם כל כך גאים עד שחשבתם שאתם לא צריכים עזרה מאף אחד? בני ישראל עמדו לחוות הרגשה דומה. אחרי שנים ארוכות שבהן נדדו במדבר וגרו באוהלים פשוטים, הם עמדו להיכנס לארץ ישראל ולהתחיל חיים קבועים, נוחים ועשירים. התורה מזהירה אותם מפני סכנה שמתחבאת דווקא כשממש טוב לנו. היא אומרת פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, כלומר, עלינו להיזהר ממצב שבו יהיה לנו שפע רב ונהיה שבעים, ולאחר מכן וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ - נבנה לעצמנו בתים חזקים ויפים שיספקו לנו את כל מה שאנחנו צריכים.
אבל למה בניית בית היא דבר מסוכן? כשאדם מגדל תבואה בשדה, הוא יודע שהוא תלוי בגשם ולכן הוא זוכר שהברכה מגיעה מה'. לעומת זאת, כשאדם בונה בניין גדול ומרשים, הוא רואה את מה שעשה בשתי ידיו. העיסוק הזה בבנייה וצבירת רכוש עלול לנפח אותו בגאווה ולגרום לו לחשוב שהוא הצליח אך ורק בזכות עצמו. מרוב נוחות, הלב שלו עלול להיות שאנן, והוא פשוט ישכח את כל הניסים שה' עשה עבורו. לכן, חשוב לזכור שהחיים השלווים בבתים האלה תלויים במעשים שלנו. אם נשמור על המצוות נזכה להמשיך ליהנות מהם, אך אם נהפוך לגאוותנים וניקח דברים שלא שייכים לנו, הבתים היפים שבנינו פשוט יישארו ריקים.