קהלת, פרק ו׳, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לנסות לתפוס צל של ציפור שעפה בשמיים? ברגע אחד הוא מופיע, ומיד אחר כך הוא נעלם. שלמה המלך משווה את החיים שלנו לצל כזה. כשהוא שואל כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים, הוא בעצם גורם לנו לחשוב: מכיוון שהחיים שלנו בעולם הזה קצרים וחולפים מהר, מה הכי כדאי לנו לעשות בהם? לפעמים אנשים חושבים שהכי טוב זה לאסוף המון כסף ורכוש, אבל האמת היא שאי אפשר לדעת אם העושר הזה באמת יהיה טוב בשבילנו. החכמים מסבירים שהדבר הכי טוב ובטוח שאפשר להיאחז בו הוא ללמוד תורה ולעשות מעשים טובים. הימים שלנו בעולם הם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ, כלומר ימים קצובים שחולפים מהר, וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל. בדיוק כמו הצל של הציפור שלא נח לרגע, כך גם אנחנו צריכים להזדרז ולנצל כל הזדמנות לעשות טוב. בסוף שואל שלמה המלך אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו. אנחנו הרי לא יכולים לדעת מה יקרה בעתיד, ולכן אין טעם לעבוד כל כך קשה רק כדי לאסוף כסף שאנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלו. הדבר היחיד שבאמת נשאר איתנו תמיד הוא השם הטוב שלנו והמעשים הטובים שעשינו.