חשבתם פעם מה הטעם לאסוף המון דברים אם לא נהנים מהם? שלמה המלך מתאר מצב שבו, וְאִלּוּ (כלומר, אפילו אם) אדם יזכה לחיות חיים ארוכים במיוחד של אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם, שזה בעצם אלפיים שנה, זה לא באמת יעזור לו אם וְטוֹבָה לֹא רָאָה. הכוונה היא לאדם שהיה כל כך עסוק במרדף אחרי עוד ועוד רכוש, עד שבפועל הוא בכלל לא נהנה ממה שהוא השיג ולא הרגיש סיפוק בחיים. בסוף, הֲלֹא אֶל־מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְ. המקום האחד הזה הוא האדמה שאליה כולנו שבים בסוף חיינו. המסר כאן הוא שאין שום יתרון בלאסוף המון דברים ולחיות שנים ארוכות, אם לא יודעים לשמוח בדרך. הרי בסופו של דבר, גם אדם עשיר מאוד וגם אדם עני מגיעים לאותו מקום בדיוק, ואף אחד לא יכול לקחת איתו את הרכוש שלו הלאה.
קהלת, פרק ו׳, פסוק ו׳
וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.