מסלול קיומו של הנפל, אשר מגיע אל העולם ועוזב אותו, מתאפיין בהיעדר מוחלט של רישום או חותם. הפרשנים מסכימים כי מהלך חייו הקצר מסתכם בכך שלא יישאר ממנו דבר [ביאור שטיינזלץ].
תחילת דרכו מתבטאת במילים כִּי בַהֶבֶל בָּא, שכן הוא מופיע בעולם מבלי להשיג בו כל תועלת [מצודת דוד]. עזיבתו את העולם מתרחשת באפלה, וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ, כאשר הוא יורד אל הקבר מבלי שאיש ראה אותו או ידע על קיומו [מצודת דוד].
אובדן הזיכרון המוחלט מודגש בסיום הפסוק, וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה, המלמד כי שמו עתיד להישכח ולהיעלם כליל [אבן עזרא]. עם זאת, מובהר כי מדובר בביטוי מליצי בלבד; במציאות, לנפל לא ניתן שם מעולם, והכתוב מדמה מצב שבו שמו כוסה בחשכה כך שאין איש היכול לראותו ולהזכירו [מצודת דוד].