מסלול קיומו של הנפל מתאפיין בהיעדר מוחלט של רישום או חותם, שכן כִּי בַהֶבֶל בָּא לעולם מבלי להשיג בו כל תועלת. עזיבתו מתרחשת באפלה והוא יורד אל הקבר, וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ, מבלי שאיש ראה אותו או ידע על קיומו. אובדן הזיכרון המוחלט נמשך גם לאחר מכן, כאשר וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה והוא עתיד להישכח ולהיעלם כליל. אף שבמציאות לא ניתן לנפל שם מעולם, הכתוב משתמש בביטוי מליצי המדמה מצב שבו שמו מכוסה בחשכה ואין איש היכול להזכירו.
קהלת, פרק ו׳, פסוק ד׳
כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.