אדם יכול להשיג את כל סממני ההצלחה שהעולם מציע, כמו משפחה ענפה, אריכות ימים, עושר וכבוד, ועדיין לחיות חיים ריקים ולהגיע לסוף טרגי. שלמות חומרית אינה מבטיחה את מנוחת הנפש או מורשת ראויה.
הכתוב מתאר אדם שזכה לשפע עצום. אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה מתאר אדם המביא לעולם מאה בנים, מספר המבטא באופן כללי משפחה גדולה במיוחד [אבן עזרא, מצודת דוד, רש"י]. בנוסף, וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה מלמד שהוא זוכה להגיע לשיבה טובה ולזקנה. לגבי המילה וְרַב בצירוף וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו, הפרשנים מציעים מספר זוויות. יש המפרשים זאת כשפע עצום של ממון ורכוש [רש"י, חומת אנך], יש הרואים בכך חיים של גדולה, כבוד וללא צרות [מצודת דוד, מצודת ציון, תעלומות חכמה], ויש המפרשים זאת פשוט כתוחלת חיים ארוכה מהרגיל [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
אך למרות כל השפע הזה, וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה. אדם זה אינו מוצא סיפוק ושמחה בחלקו, אלא נמצא במרדף תמידי אחר הישגים נוספים וחומד את של אחרים [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. ברובד הרוחני, חוסר השובע נובע מכך שחייו היו ריקים מתורה ומצוות, ולכן נפשו אינה באה על סיפוקה [תעלומות חכמה, אלשיך].
בסופו של דבר, סופו של אדם זה קשה ומבזה, כי וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ. למרות כל עמלו, הוא אינו זוכה לקבורה מכובדת. הדבר יכול לנבוע מכך שנהרג וגופתו נשארה למאכל חיות השדה והכלבים [רש"י, מצודת דוד, צאינה וראינה], או משום שאבדו עקבותיו במסעותיו [ביאור שטיינזלץ], או שאפילו לא זכה לתכריכים [אבן עזרא]. מבחינה רוחנית, היעדר הקבורה מסמל שגופו אינו נח בשלום לקראת תחיית המתים, אלא נידון לכיליון או לגלגול נשמות נוסף בשל חטאיו [תעלומות חכמה, אלשיך]. מדרשי חז"ל מזהים דמות זו עם אישים היסטוריים [תורה תמימה]. דוגמה אחת היא קין, שהאריך ימים והוליד בנים רבים אך היה נע ונד ולבסוף נשטף במבול ללא קבורה. דוגמה נוספת היא אחאב מלך ישראל, שהיו לו בנים רבים ועושר רב, אך חמד את כרם נבות ולבסוף נהרג וכלבים ליקקו את דמו.
לאור כל זאת, המסקנה היא כי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל. עובר שנולד מת, עדיף על פני אותו אדם עשיר. הנפל אמנם בא לעולם בהבל והולך בחושך מבלי לראות טובה, אך הוא גם אינו חווה צער, אינו מתאווה לדבר, ואינו צובר חטאים [רש"י, צאינה וראינה]. יתרה מכך, הנפל זוכה לתיקון רוחני מסוים מעצם שהותו ברחם, בעוד שהרשע מבזבז חיים שלמים מבלי לתקן את נפשו [אלשיך]. בהקשר לדמויות ההיסטוריות, המילה נפל מסמלת את קורבנותיהם, הבל ונבות, שאמנם נרצחו, אך זכו לקבורה ולמנוחה [תורה תמימה]. לבסוף, אף על פי שנפל אינו זוכה בדרך כלל לקבורה מסודרת, מצבו עדיין טוב יותר, שכן אין עליו חובת קבורה, בניגוד לרשע שאי קבורתו היא אות קלון עבורו [נחל אשכול].