קרה לכם פעם שניסיתם לעשות משהו כל כך מושלם, עד שבסוף זה פשוט התקלקל? לפעמים אנחנו חושבים שאם לעשות מעשים טובים זה מצוין, אז לעשות אותם בלי הפסקה ובלי גבול זה בטח הדבר הכי טוב שיש. אבל האמת היא שהחיים שלנו דורשים איזון.
לכן החכם באדם מזהיר אותנו ואומר אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וכן וְאַל־תִּתְחַכַּם יוֹתֵר. למה הכוונה? הרי זה נפלא להיות צדיק וחכם! ההסבר הוא שאנחנו לא צריכים להחמיר על עצמנו יותר מדי. למשל, אנחנו לא צריכים לאסור על עצמנו דברים שהתורה דווקא מרשה לנו לעשות, או להחליט שאנחנו רק צמים ומתפללים מהבוקר עד הערב בלי לחיות חיים רגילים. ה׳ לא מבקש מאיתנו להמציא חוקים נוקשים מדי שקשה מאוד לעמוד בהם.
אם אדם מגזים ומתרחק מהחיים הרגילים, הוא עלול להגיע למצב של לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם. המילה הזו קשורה למילה שיממון, שפירושה בדידות ועצבות. אדם שמחמיר על עצמו יותר מדי ומתנהג בצורה שונה מכולם, עלול למצוא את עצמו בודד מאוד, כי אנשים אחרים יתקשו להתחבר אליו. הדרך הנכונה והטובה ביותר היא לעשות טוב, ללמוד ולהיות חכמים, אבל תמיד לשמור על הכל במידה הנכונה ובשמחה.