גם אם אדם נכשל בחטא עליו לעצור ולא לשקוע בייאוש, שכן ההוראה אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה מזהירה שלא להוסיף על העבירות או לשקוע בהגזמה בענייני החומר, כדי להותיר פתח לשוב אל ה'. פירוש אחר מסביר מילים אלו כאזהרה לשעת סכנה, לבל ייכנס האדם לחרדה מוגזמת ולבלבול. במקביל, הקריאה וְאַל־תְּהִי סָכָל שוללת את הקיצוניות ההפוכה, בין אם מדובר באדישות וחוסר זהירות מול איום, ובין אם מדובר בבורות וחוסר רצון ללמוד את מה שהאדם מחויב לדעת. כל הקצנה כזו, בין אם מדובר בהצטברות חטאים המונעת תיקון, במוות מרוב פחד או בחוסר הישמרות מסכנה, מביאה את האדם למצב של לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ ומקצרת את ימיו.
קהלת, פרק ז׳, פסוק י״ז
אַל־תִּרְשַׁ֥ע הַרְבֵּ֖ה וְאַל־תְּהִ֣י סָכָ֑ל לָ֥מָּה תָמ֖וּת בְּלֹ֥א עִתֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.