במקום לבקש בקשה גדולה, אסתר מזמינה את המלך לשתות יין, ופותחת במילים אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב שכן הזמנה זו דורשת רק את רצונו הטוב ולא מציאת חן מיוחדת. היא מבקשת שיגיעו עוד הַיּוֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּה כדי להבדיל סעודה זו מזו שלמחרת, ומדגישה בלשון יחיד יָבוֹא וכן אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לוֹ כדי להבהיר שהאירוע נערך לכבוד המלך בלבד ואילו המן הוא רק מלווה. הזמנת המן היא מלכודת שנועדה להגביה את גאוותו לקראת נפילתו, להרדים את ערנותו, ואף לעורר את קנאת המלך שעלול לחשוד בקשר ביניהם. במקביל, נוכחות המן בשעת שכרות נועדה לאפשר את ענישתו המיידית, תוך הסרת חשד שאסתר פועלת מתוך איבה קדומה. מהלך זה גרם ליהודים לחשוב שאסתר נטשה אותם לטובת אויבם, וכך מנע מהם שאננות והוביל אותם לזעוק אל ה'.
אסתר, פרק ה׳, פסוק ד׳
וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ הַיּ֔וֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.