ברגע מכריע ומתוך חשש לחייה, אסתר נמנעת מצעד פזיז ומשיבה למלך בחכמה ובדיפלומטיה עדינה. הכפילות במילים וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר מציינת זעקה מרה שקדמה לתוכן הדברים, או תשובה ישירה שעליה הוסיפה אסתר מעבר לנשאל. באומרה שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי היא מכוונת לשני עניינים מורכבים ונפרדים: הצלת חייה שלה והצלת עמה מן הגזירות. כדי להבטיח את הצלחתה, היא מבהירה שאינה דורשת עניינים מדיניים, אלא מציגה את עצם מציאת החן בעיני המלך ועריכת המשתאות עבורו כבקשתה העיקרית.
אסתר, פרק ה׳, פסוק ז׳
וַתַּ֥עַן אֶסְתֵּ֖ר וַתֹּאמַ֑ר שְׁאֵלָתִ֖י וּבַקָּשָׁתִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.