שמות, פרק י״ז, פסוק י״ג

המערכה הצבאית מסתיימת בכך שיהושע מכניע את האויב, כאשר יש המפרשים כי המילה וַיַּחֲלֹשׁ מבטאת ניצחון מוחלט והריגה, ויש הרואים בה החלשה בלבד שבה הומתו הגיבורים והושארו בחיים החלשים. הימנעות זו מהשמדה מוחלטת נבעה מציווי מדויק של ה', או מכך שהאויב השתמש בכישוף ובאצטגנינות כדי להגן על חייליו ממוות ולכן ניתן היה רק לקטוע את איבריהם. המכה הונחתה על אֶת־עֲמָלֵק וְאֶת־עַמּוֹ, כלומר על עמלק יחד עם אומה נוספת שהצטרפה אליו לקרב, ובמישור הנסתר הוחלש גם שרו הרוחני בשמיים. הניצחון הושג לְפִי־חָרֶב, בלחימה טבעית ופיזית ולא על ידי נס גלוי, משום שזוהי הברכה ומקור הכוח של עשיו סבו של עמלק, ועל כן נדרש היה להכניעו באותו הנשק בדיוק.