תארו לעצמכם שאתם מנצחים בהתמודדות קשה מאוד, האם הייתם עוצרים רגע לפני הסוף או ממשיכים עד הניצחון המוחלט? כשמסתיימת המלחמה הגדולה מול עמלק, קורה משהו מעניין. התורה משתמשת במילה וַיַּחֲלֹשׁ, שמלמדת אותנו שיהושע לא השמיד את צבא האויב לגמרי, אלא רק החליש אותו. הוא ניצח את הלוחמים החזקים והשאיר את החלשים. הסיבה לכך היא שיהושע לא פעל כמו מפקד רגיל במלחמה, אלא עשה בדיוק את מה שציווה אותו ה'.
כאשר קוראים את המילים אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ, אפשר ללמוד שעמלק לא הגיע להילחם לבדו. הוא אסף והביא איתו אומה נוספת וצבא גדול מאוד כדי לנסות לפגוע בעם ישראל.
הניצחון החשוב הזה הושג לְפִי חָרֶב. כלומר, בני ישראל נלחמו מלחמה טבעית בעזרת כלי נשק, ולא ניצחו בזכות נס גלוי מהשמיים כמו מגפה. יש סיבה מיוחדת לכך שהם נלחמו דווקא בחרב: החרב הייתה סמל הכוח והברכה של עשיו, הסבא של עמלק. כדי לנצח את עמלק באמת, עם ישראל היה צריך להתמודד מולו ולהכניע אותו בדיוק באותו כלי נשק שבו הוא כל כך התגאה.