בסיומו של משבר המים, הוענק למקום שם המנציח את הכישלון הרוחני של העם בשתי חזיתות: מְרִיבָה על החיכוך מול משה, ומַסָּה על הפקפוק והניסיון כלפי שמיים. הכתוב מדגיש את חומרת הפקפוק בכך שהוא מקדים את אזכור המַסָּה לרִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ומציג את תנאי העם סביב אספקת המים בשאלה הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. שאלה זו לא נבעה מכפירה בעצם קיום האל, אלא מקושי להפנים נוכחות של אל אישי המשגיח ודואג לצרכיהם באופן ישיר ושוטף, ללא תלות במנהיג בשר ודם. המילים וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' מוקמו בסוף הפסוק כדי ללמד שחוסר אמונה זה הסיר את ההגנה מעל העם והוביל מיד למלחמת עמלק.
שמות, פרק י״ז, פסוק ז׳
פרשת בשלח
וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהֹוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.