קבוצה מתוך הציבור, שהונעה מחרדה מפני מחסור עתידי, פתחה בתביעה אגרסיבית כלפי ההנהגה כאשר וַיָּרֶב הָעָם. הם דרשו תְּנוּ לָנוּ מַיִם בלשון רבים, כנושים התובעים את חובם ממשה ומאהרן או מה', כאילו אספקת המים נתונה ברשותם העצמאית. משה מגיב לשתי קבוצות שונות בתוך המהומה: לאלו שסבלו ממצוקה אמיתית הוא עונה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי, ומבהיר כי הוא בסך הכול שליח וכי עימות עמו שקול לעימות עם ה'. לקבוצה השנייה, שהצטרפה למריבה רק כדי לבחון את האל, הוא משיב מַה תְּנַסּוּן אֶת ה', ומזהיר כי הטלת ספק ביכולתו לספק מים במדבר היא מעשה מסוכן העלול להביא עליהם כליה.
שמות, פרק י״ז, פסוק ב׳
פרשת בשלח
וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.